תביעת נזיקין על רשלנות רפואית

תביעת נזיקין על רשלנות רפואית

בעשורים האחרונים הרפואה המודרנית השתנתה מן הקצה אל הקצה, שכן ההתקדמויות הטכנולוגיות ופריצות הדרך המדעיות הזניקו את מדע הרפואה למקום שעד לפני זמן לא רב , היה שמור לספרי המדע הבדיוני. ניתוחים מורכבים מבוצעים על ידי רובוטים, זיהומים שבעבר קטלו מיליונים מטופלים כיום על ידי תרופות שעלותן נמוכה מאוד ומחלות שעד לפני שנים ספורות הוגדרו כמחלות סופניות, נחשבות כיום למחלות כרוניות שאפילו לא גורמות לקיצור כלשהו בתוחלת החיים.

תביעת נזיקין על רשלנות רפואית

ניתן גם להזכיר את ההתקדמות במחקר הגנטי הרפואי, את נושא תאי הגזע העובריים ואת ההתקדמות מרחיקת הלכת בתחום הכירורגיה הזעירה, אבל בסופו של דבר לא משנה כמה נתקדם, נראה כי עוד רחוק היום שבו נוכל לנטרל את הגורם המרכזי לנזקים שמקורם בטיפול והכוונה היא כמובן לגורם האנושי. כל רופא, מוכשר ומיומן ככל שיהיה, הוא בסופו של דבר בן אדם וככל בני האדם, גם רופאים בכירים עלולים להתרשל בעת מתן טיפול רפואי.

מה היא רשלנות רפואית על קצה המזלג?

המשמעות של רשלנות רפואית היא מתן שירות רפואי תוך סטייה מרמת הזהירות המוטלת על המטפל, כאשר הסטייה גרמה למטופל נזק. זאת כמובן כל עוד מדובר בנזק שהיה נמנע ללא הסטייה או החריגה. כך לדוגמה אם רופא משפחה רשם למטופל שלו תרופה לא מתאימה וכתוצאה מנטילת התרופה נגרם למטופל נזק, ניתן יהיה לקבוע כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית שכן אם המטופל לא היה עושה שימוש בתרופה, הנזק היה יכול להימנע.

במדינת ישראל תביעות אזרחיות המוגשות בגין עוולת הרשלנות משויכות לדיני הנזיקין כך שאם ניתן להוכיח שההתנהגות של הנתבע מהווה הלכה למעשה רשלנות, ניתן לחייב אותו לשלם לתובע פיצויים. דיני הנזיקין הכוללים את עוולת הרשלנות מאפשרים לתובע קבלת פיצויים גם אם לגורם הנזק לא הייתה כל כוונה לפגוע בו. מדובר בהבחנה משמעותית ביותר בין מצבים שבהם הייתה למזיק כוונה לפגוע בתובע, כיוון שבתחום הרפואה המטרה של המטפל היא לא להזיק כי אם לסייע למטופל.  

כיצד ניתן לקבוע כי אכן התקיימה רשלנות רפואית?

במקרים רבים אנחנו מרגישים כי נעשה לנו, או לאדם היקר ללבנו, עוול על ידי הממסד הרפואי, איש צוות רפואי או אפילו על ידי רופא מומחה. כמו כן לא אחת אדם שנכנס לניתוח הנחשב לפשוט יחסית, יוצא ממנו כשהוא סובל מנזק חמור ואף בלתי הפיך. במקרים מעין אלו החשד לרשלנות רפואית מתעורר באופן טבעי, אך חשוב להבחין בין מצבים שבהם מקור הנזק ברשלנות, לבין מקרים שבהם לא ניתן היה למנוע את הנזק, גם בהינתן טיפול אופטימאלי.

אי לכך, כאשר מגישים תביעת נזיקין על רשלנות רפואית, על הצד התובע לצרף לתביעה מסמך הנקרא "חוות דעת רפואית". מסמך זה נכתב על ידי רופא מומחה, שתחום המומחיות שלו הינו  בתחום הטיפול הרפואי שקיבל.. כך לדוגמה אם מדובר בתביעה המוגשת בגין  טיפול רשלני בתינוק שהוביל לפגיעה מוחית, יש לפנות לצורך כתיבת חוות דעת  לנוירולוג ילדים.

בחוות הדעת הרפואית המוגשת על ידי התובע, על  הרופא לפרט את נסיבות המקרה, לדון בפרקטיקות המקובלות ולהביא תימוכין מהספרות המקצועית הרלוונטית למקרה, עליו להסביר מדוע לטענתו התקיימה חריגה מהפרוטוקולים המקובלים בתחום וכן להעריך את הנזק שנגרם למטופל.

חוות הדעת הרפואית היא המסמך שעליו בית המשפט יתבסס כשיצטרך להחליט האם הצדק עומד לצד התובע שכן השופט היושב בדין לא מחזיק במספיק ידע רפואי על מנת להכריע לכאן או לכאן. כמובן שגם הצד שנגדו הוגשה התביעה יוכל להגיש חוות דעת רפואית מטעמו וכן לא אחת בית המשפט מורה על מינוי   מומחה מטעם בית המשפט,  שאינו קשור לאף אחד מהצדדים, על מנת לקבל פרספקטיבה רחבה ככל האפשר. 

בחינת הכדאיות של הגשת התביעה מבחינה כלכלית

ישנם לא מעט מטופלים שזכו לטיפול רשלני, הסבורים כי יוכלו לקבל פיצויים משמעותיים לו רק ימהרו להגיש תביעת נזיקין ולכן לא טורחים לבצע בירור מקדים בנוגע לעצם כדאיות הגשת התביעה. שימו לב – העלויות הכרוכות בהגשת תביעת נזיקין של רשלנות רפואית הן הגבוהות ביותר מבין העלויות הכרוכות בהגשת תביעות נזיקין.

אמנם את שכר עורכי הדין נהוג לשלם כנגזרת מסכום הפיצויים המשולמים לתובע ולכן השכר משולם רק בסיום הטיפול בתביעה, אך ישנן למשל אגרות בית משפט שעל התובע לשלם וכפי שציינו, עליו גם לשלם לרופא המומחה לצורך כתיבת חוות הדעת הרפואית (עלות כתיבת חוות דעת רפואית יכולה להגיע גם ל- 15 אלף ₪ ואף יותר מכך).

מעבר לזה, מדובר לרוב בתביעות מורכבות הדורשות השקעה מרובה של משאבים מעורך הדין. אי לכך, כל עוד לא מדובר בתביעה שעשויה להניב פיצויים משמעותיים, רוב הסיכויים שתידחה על ידי עורכי הדין השונים אליהם יפנה המטופל. לאור זאת, הצעד הראשון שצריך לעשות אדם המעוניין להגיש תביעת נזיקין של רשלנות רפואית, הוא לפנות לעורך דין המתמחה בתחום ולקבוע מועד לפגישת ייעוץ, על מנת שיוכל לשטוח בפניו את הדברים ולבחון את כדאיות הגשת התביעה. במקרים רבים די בשיחה של פחות משעה בכדי להבין שמדובר בקרב שעדיף כלל לא להתחיל.

מקרים שבהם לרוב יוחלט לצאת לדרך, לאסוף את החומרים הרפואיים הרלוונטיים ולקשר את המטופל עם רופא מומחה לצורך כתיבת חוות דעת רפואית, הם לרוב מקרים שבהם נגרמה למטופל נכות צמיתה ולכן פעמים רבות  יהיה צורך להמתין עם הגשת התביעה עד שהפגיעה אכן תוגדר ככזו. כמו כן תביעות נזיקין של רשלנות רפואית מוגשות פעמים רבות על ידי קרובי משפחתו של מטופל שהלך לעולמו כתוצאה מטיפול רשלני, לאחר מותו.

בכל שאלה מקצועית, פנו אלינו, משרד עורכי דין לענייני תביעות נזיקין נסים את כהן ניסן.

צרו אתנו קשר