תביעות תאונות עבודה - כל מה שרצוי לדעת עליהן

תביעות תאונות עבודה - כל מה שרצוי לדעת עליהן

אף אחד מאיתנו איננו מתכנן לחלות או להיפצע. יותר מזה, רוב חיינו אנחנו עסוקים בבריחה מ"עין הרע", לא שמחים מידי בחלקנו שמא ה"יקום" יתנקם בנו, לא פותחים פה לשטן, עונדים קמעות או צמיד עשוי חוט אדום של אליהו הנביא, דופקים על עצים, נזהרים מסולמות ומחתולים שחורים ונשמרים לנפשותינו, מאד... עם זאת, טיבן של תאונות הן שהן עלולות לקרות, גם אם לא תכננו אותן (בעיקר אם וכאשר לא תכננו אותן) ותאונות עבודה, אף הן, קורות בדיוק בדרך זו.
תביעות תאונות עבודה

כתבות מומלצות:

מהן תביעות תאונות עבודה?

לזכאות לגמלאות נפגעי עבודה זכאים שני סוגי נפגעים עיקריים: החולים במחלות המקושרות למקצועם, או, אדם שנפגע במהלך עבודתו. עכשיו, המונח ב"מהלך עבודתו" איננו פשטני כמו שהוא נשמע, ועל פי אתר המוסד לביטוח לאומי הוא מתייחס גם לתאונות שאירעו לאדם בתנאים אלה:

  1. בדרכו ממעונו (או מהמקום שהוא לן בו) אל העבודה, או מן העבודה אל מעונו, או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר.
  2. בשעת עבודתו במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר) בזמן שעשה להצלת גוף או רכוש, או למניעת נזק לגוף או לרכוש.
  3. בשעת עבודתו, מפגיעה (שלא עקב העבודה) שפגע בו אדם אחר בחפץ הנמצא במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר), ובלבד שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.
  4. למבוטח השכיר - במקום שהוא או חבריו לעבודה סועדים בשעת הפסקה, שנקבעה על דעת המעסיק ואינה עולה על 3 שעות, וכן בדרכו מן העבודה, אל אותו מקום, או בחזרה מאותו מקום אל העבודה.
  5. למבוטח השכיר, חבר ועד העובדים של מקום עבודתו, וכן למבוטח, חבר ועד מושב עובדים - בשעת מילוי תפקידם זה ועקב מילוי התפקיד, וכן בדרכם למלא את התפקיד ובדרכם חזרה.
  6. למבוטח השכיר - בדרכו מן העבודה או ממעונו אל מקום בחינה שהוא נבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרכו חזרה ממקום הבחינה אל העבודה או אל מעונו.

האם ישנם סייגים לזכאות לקבלת גמלת נפגעי עבודה?

אם כך, תביעות תאונות עבודה אינן מתייחסות רק לתאונות שהתרחשו בעת ששהה העובד במקום עבודתו, אלא גם לכאלה שהתרחשו בדרך אל וממקום העבודה, בשעת הפסקת הצהריים וכן הלאה. אולם, המוסד לביטוח לאומי מסייג את הזכאות במקרים מסוימים:

המקרה הראשון:

"תאונה שאירעה למבוטח בדרכו לא תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק המבוטח את דרכו המקובלת בהפסקה של ממש או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקו, והמבוטח העצמאי - שלא לשם עיסוקו במשלח ידו. אבל תאונה שאירעה למבוטח בדרכו כאמור בסעיף 1 לעיל תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק המבוטח את דרכו או סטה ממנה כדי לעשות אחד מאלה:

  • כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהוא מתפלל בו.
  • כדי ללוות את ילדו אל הגנון, אל גן הילדים, אל מעון הילדים (או אל מקום אחר שאושר בתקנות הביטוח הלאומי), וכן כדי להחזירו משם."

והמקרה השני:

"תאונה שאירעה למבוטח בזמן שנהג ברשלנות ולא מילא אחר הוראה חוקית או הוראה של מעסיקו בעניין עבודתו לא תיחשב לתאונת עבודה, אלא אם כן עקב אותה תאונה נפטר המבוטח, או נעשה נכה או לא מסוגל לעבוד 10 ימים לפחות, ולולא נהג ברשלנות הייתה נחשבת התאונה לתאונת עבודה."

כיצד מגישים תביעות תאונות עבודה?

לפני הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, על העובד השכיר לקבל ממעסיקו טופס הנקרא "טופס הפניה לטיפול רפואי לעובד השכיר (בל/ 250)" כשהוא מלא וחתום על ידו. במידה ומדובר בעובד עצמאי, הוא יצטרך למלא את "טופס הפניה לטיפול רפואי לעצמאי (בל/283)". לאחר קבלת הטופס, צריך התובע לגשת למח' תאונות העבודה בקופת החולים בה הוא חבר, ולאחר מסירת הטופס, תימסר לידיו "תעודה רפואית ראשונה לנפגעי בעבודה", אותה יצרף התובע לטופס תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה והודעה על פגיעה בעבודה ולדו"ח המיון (המתקבל בעת טיפול בבתי חולים ציבוריים/ממשלתיים) וטופס ויתור על סודיות רפואית מלא וחתום. במידה והפגיעה הינה תוצאה של תאונת דרכים, יש לצרף למסמכים גם דו"ח תאונה של המשטרה, צילום של תעודת ביטוח הרכב והעתק מהתביעה שהוגשה לחברת הביטוח.

נסיבות מיוחדות הדורשות צירוף מסמכים מיוחדים בהגשת תביעות תאונות עבודה

  • במקרה של עובד שכיר שנעדר מן העבודה, שלא ביוזמתו, בשלושה החודשים שקדמו להפסקת העבודה בגין הפגיעה, על התובע לצרף אישורים המתעדים ומאשרים את ימי ההיעדרות מן העבודה בשל יציאה למילואים, מחלת התובע או אבטלה.
  • עובד שכיר אשר הועסק במספר מקומות עבודה בפרק הזמן של רבע השנה שקדמה להפסקת העבודה, על התובע לצרף אישורי שכר/תלושי משכורת מכל מקומות העבודה שנגעו לתקופה זו.
  • במידה ותבע התובע פיצויים מצד שלישי (שאיננו מעסיק ואיננו המוסד הלאומי, אלא חברת הביטוח, למשל), מחובתו להודיע על כך למוסד לביטוח הלאומי במעמד הגשת התביעה.

מדוע צריך כל תובע גמלה להיעזר בעו"ד כבר בשלב הגשת התביעה?

כמו גופים ממשלתיים אחרים, המוסד לביטוח לאומי "ישמח" מאד שלא לשלם גמלה לתובע, ולכן, כל טיעון של חריגה מהדרישות הנוקשות והמסובכות שהוא מכתיב, עלול לשמש עבורו תירוץ טוב לדחיית התביעה או לטרטור ב"לך ושוב" בין פקידים וועדות, ב"לא מילאת את הטופס הזה" ו"לא חתמת על הטופס ההוא" ו"לא הגיע אלינו הדו"ח הנדרש". למרות, שלכאורה, מפתה מאד לחסוך בדמי שכ"ט עו"ד במקרי תביעות תאונות עבודה, זה לא יהיה צעד משתלם או חכם, רק שאת הטעות הזו, אתם עלולים לגלות בדרך הקשה.

למידע נוסף: אופן הגשת תביעה לדמי פגיעה

בכל שאלה נוספת, פנו אלינו, משרד עורכי דין לדיני נזיקין נסים את כהן ניסן.

צרו אתנו קשר