האם אב חייב בתשלום דמי מזונות בצבא?

האם אב חייב בתשלום דמי מזונות בצבא?

גירושין או פרידה אף פעם אינם קלים לאף אחד מהצדדים הנוגעים בדבר, לא כל שכן כאשר מעורבים בכך ילדים המשותפים לבני הזוג. פרידה כזו מלווה, בנוסף לאלמנט הנפשי של כאב האובדן ולקשיים הנפשיים שבהסתגלות למצב החדש, גם באלמנטים חומריים מעט יותר: מעבר דירה, ירידה ברמת החיים (פתאום נכנסת לבנק רק משכורת אחת במקום שתיים), ישנו צורך להסתגל למגבלות הפיננסיות והאופרטיביות שמציג המצב החדש (למשל, למצוא משרה אחרת, שתאפשר לכם/לכן גם להשתכר כהלכה וגם להישאר פנויים וזמינים מספיק עבור הילדים, שכרגע, זקוקים לכם הרבה יותר מבעבר), להסתגל לסיטואציה החדשה, אשר לא משנה ב"אשמתו" של מי נגרמה, כעת, כולם צריכים להפיק ממנה את המרב, ובמינימום פגיעה ברמת החיים.

האם אב חייב בתשלום דמי מזונות בצבא

הבסיס – מזונות לילדים שאינם בגירים

המזונות אינם משולמים להורה המגדל את הילד (בד"כ, במציאות הישראלית בת ימינו, האם) אלא לילד. ההורה המגדל נחשב רק כ"צינור" דרכו עובר הכסף, אשר מיועד לכלכלת הילד או הילדים. ישנם מספר פרמטרים על פיהם נקבעת זכאותו של ילד לתשלום המזונות, ואחד מהם הוא גילו של הילד. על פי המשפט העברי, מחויב אב לשלם מזונות בסכום מלא עבור ילדיו שגילם מתחת ל-15, בעוד שהמזונות מגיל 15 ומעלה, נחשבים לחובתו של האב על פי החוק הישראלי. השילוב בין המשפט העברי והחוק הישראלי (אשר, כידוע, מבוסס על המשפט העברי), מבטיח את תשלום המזונות של הילדים על ידי האב עד לגיל 18. וכאן, מתחילה הבעיה החוקית, מאחר ואין חובה על תשלום מזונות לבגירים (שמעל לגיל 18), אולם דמי מזונות מעין אלה נחשבים למזונות מדיני הצדקה, הזכאות להם צריכה להיבחן בשלושה פרמטרים: מזונות מכוח דיני הצדקה מתבססים על ראיית האב כ"אמיד" ועל הבן כ"נצרך", השלמת מחסורו של הנצרך, ואי היותו של הנצרך מסוגל לפרנס את עצמו.

תשלום דמי מזונות בצבא

חוק גיוס חובה החל בישראל, מכניס את הצעירים שמעל לגיל 18 למסגרת הצבאית או למסגרת השירות הלאומי, בהן הם אינם יכולים לעבוד למחייתם ולפרנס את עצמם. עם זאת, סכום המזונות קטן באופן ניכר, יחסית לתקופה שלפני כן, ולרוב, הוא עומד על כשליש מהסכום ששולם כאשר הילד היה קטין. הסכם הגירושין אשר נחתם הין ההורים בעת גירושיהם, יכול להתלות את תשלומי המזונות לילד כבגיר באחד משני הגורמים: השירות הצבאי או גילו של הילד. במידה ותשלום המזונות תלוי בשירות הצבאי, ישולמו המזונות כל עוד הילד משרת בשירותו הסדיר (כלומר, עד לגיל 21) ובמידה וישתחרר בשחרור מוקדם מכך, יופסק תשלום המזונות. השיטה השנייה, תלויית הגיל, קובעת, כי המזונות המופחתים ישולמו עד להגיע הילד לגיל 21, בין אם הוא משרת בצבא ובין אם לאו.

מה קורה במקרים בהם הילד הופך לבגיר ולכאורה מסוגל לפרנס את עצמו?

במקרים כאלה, בהם הילד/החייל שמעל גיל 18 איננו "נצרך", יכול לכלכל את עצמו או בעלים של רכוש מניב, יכול אב להגיש בקשה לבית המשפט, על מנת שזה יקבע כי חובתו לתשלום מזונות הסתיימה. טענה כזו תסתמך על אחת מתוך מספר טענות אפשריות: הראשונה בהן, כי הילד איננו מוגדר כ"נצרך" (על ידי הוכחות מקורות הכנסה קיימים), השנייה היא כי האב עצמו איננו יכול לעמוד בתשלום המזונות, ולכן, איננו עונה להגדרה "אמיד". הטענה השלישית יכולה לעסוק בכספים הנוספים שמגיעים לידיו של הילד (שלא מעבודה או ממזונות) כדמי כיס הניתנים לו על ידי האב או הסבים.

האם ישנם מקרים בהם ילדים שאינם משרתים בצבא זכאים למזונות?

כפי שהזכרנו קודם, ניתן לעגן בהסכם הגירושין תשלום מזונות תלוי-גיל, אשר מתעלם מהשירות הצבאי של הילד. או, לחילופין, ישנם מצבים בהם הילד ממשיך את לימודיו בבית הספר המקצועי לכיתות י"ג ו-י"ד. פסיקות בית המשפט בעבר קבעו כי בשל מעמדו של הילד כ"תלמיד" הסמוך לשולחן הוריו, הופך אותו לזכאי למזונות. על פי פסיקות אלה, ניתן לראות, כי בהיררכיה של ה"נצרכות", מצבו של תלמיד כיתות י"ג ו-י"ד גרוע יותר משל מקבילו החייל, מאחר והוא עדיין תלוי באופן מוחלט בהוריו לכלכלתו.

ומה לאחר מכן, לאחר סיום השירות הצבאי?

עם השנים, הפסיקות מתרחבות ומותאמות יותר לנורמות החברתיות הנהוגות בשכבות האוכלוסייה השונות בישראל. על פי מגמות אלה, עולה באופן ניכר בשנים האחרונות הגיל בו עוזבים ילדים את בית הוריהם. כך כי העובדה כי גם לאחר סיום השירות הצבאי, שבים חיילים משוחררים רבים לגור בבית ההורה שגידל אותם לפני גיוס, ואף נשארים שם בעת לימודיהם האקדמיים, הולידה ז'אנר של תביעות למזונות של ילדים בגירים בגיל שלאחר סיום הצבא.

לסיכום:

חבותם של הורים במזונות לילדיהם הבגירים מוסדרת בסעיפים 4, 5 לתיקון לחוק דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, אולם, בשנים האחרונות מתרחבת הפסיקה ורף הגיל העליון בו יכול "ילד" לתבוע את מזונותיו מהוריו עולה בהדרגה, בהתאם למגמות החברתיות הנהוגות באוכלוסיה. מתרבים המקרים ה"יוצאים מן הכלל" המאפשר לבגיר לתבוע מזונות מהוריו, גם אם המקרים אינם מעוגנים בחקיקה המקורית, אלא נסמכים על פסיקות מאוחרות יותר.

לכל שאלה, פנו אלינו, נסים את כהן ניסן