סוגי פיצויים בתאונת עבודה

סוגי פיצויים בתאונת עבודה

בהגדרתן "תאונות עבודה" הן פגיעה בעובד אשר מתרחשת במהלך העבודה. אולם, ההגדרה ל"מהלך העבודה" איננה מתייחסת רק לזמן הספציפי שבו שוהה העובד באזור העבודה, אלא מתפרשת על טווח רחב של מקרים והזדמנויות, שכולן נכללות תחת הקטגוריה "תאונות עבודה". כמובן, שהמוסד לביטוח לאומי ואף חברות הביטוח השונות אינן ממהרות לשחרר את כספי הפיצויים המגיעים לנפגע, למרות שחוק הביטוח הלאומי סימן ב': פגיעות בעבודה מפרט במדויק באילו מקרים זכאי הנפגע לקבלת פיצויים.
סוגי פיצויים בתאונת עבודה

מה אומר החוק בנוגע לסוגי תאונות המוגדרות כתאונות עבודה?

" הגדרות [35]

  1. בחוק זה, במבוטח -
    "פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
    "תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
    "מחלת מקצוע" - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו." (חוק הביטוח הלאומי סימן ב': פגיעות בעבודה)

כלומר:

יחד עם התאונות ה"רגילות" אשר בבירור נכנסות תחת ההגדרה תאונת עבודה, מוסיף החוק שני אלמנטים נוספים:

  1. מחלת מקצוע - מחלה אשר נגרמה לעובד עקב עבודתו או עקב תנאי עבודתו. למוסד לביטוח לאומי רשימת מחלות המכונות מחלות אופייניות לסוג העבודה. באופן תמוה (או אולי הגיוני?) ניסיון לבדוק מהן בדיוק המחלות המופיעות ברשימה זו באתר המוסד לביטוח לאומי, מפנה אותנו אל אתר המוסד לבטיחות ולגיהות. לבסוף, נמצאה הרשימה האבודה בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954. מדובר ברשימה סגורה של מחלות, אשר כל מחלה אחרת, במידה ואיננה מופיעה בה, לא תיחשב כ"מחלת מקצוע", גם אם היא נגרמה ישירות מעבודת הנפגע.
  2. מיקרו-טראומה - תוצאה מצטברת של פגיעות קטנות יותר המתרחשות לאורך תקופה, אשר כל אחת מהן, לכשעצמה, איננה מהווה "נזק", אולם הן מצטברות, בסופו של דבר לפגיעה היוצרת את המחלה עצמה. בין הגורמים הללו אפשר למצוא פגיעה בשמיעה (סעיף 7 - נזק לאוזן הפנימית הנגרם על ידי חשיפה לרעש, שמביא לירידה בכושר השמיעה ובתדירויות הדיבור), סוגי שיתוק שונים ("שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך"), קטרקט ("ירוד (קטרקט) מחשיפה לחום גבוה, או לקרינה מייננת או בלתי מייננת"), מחלות כתוצאה מעבודה עם מכשירים רוטטים לאורך זמן ("מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים - הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים") וכן הלאה.

האם יתכן מצב שבו תאונת עבודה מתרחשת מחוץ למקום העבודה?

סעיפים 80 ו-81 לחוק מפרטים את המצבים בהם תיחשב כל תאונה מסוג אחר לתאונת עבודה:

סעיף 80 - "חזקת תאונת עבודה

  1. רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -
    (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
    (2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;
    (3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;
    (4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
    (5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;
    (6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לעניין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;
    (7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו."

וסעיף 81 מסייג - "הפסקה וסטיה [37]

  1. (א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.
    (ב) בנסיבות האמורות בפסקה (1) של סעיף 80 לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:
    1. כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;
    2. כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל."

לסיכום

תאונת עבודה אינה תאונה שמתרחשת בהכרח במקום העבודה, היא יכולה להיות תאונת דרכים בדרך לעבודה, ממנה הביתה, או תאונה המתרחשת בזמן שיצאתם לאכול את ארוחת הצהריים שלכם. גובה הפיצוי שתקבלו עשוי להיות תלוי ביכולתכם להוכיח את הגדרתה של התאונה שהתרחשה כתאונת עבודה, ולכן, חשוב מאד לבחור בעו"ד המתמחה בתחום תאונות עבודה ולא בעו"ד שהתמחותו שונה.

בכל שאלה מקצועית בנושא תביעת נזקי גוף, פנו אלינו, משרד עורכי דין לענייני תביעות נזיקין נסים את כהן ניסן.

צרו אתנו קשר