סוגי עונשים על עבירות מס

העבירות על פקודת מס הכנסה ועל חוק מס ערך מוסף מכונות באופן כוללני "עבירות מס". את העבירות הללו, ניתן לחלק, באופן סכמטי לשני סוגים מרכזיים, כשהקריטריון המפריד ביניהן הוא כוונתו של האדם לעבור על החוקים. תחת הסוג הראשון, ניתן לסווג את העבירות שרובן קטנות, שנעברו בלא כוונה לביצוע עבירה (למשל, נעברו בשל חוסר מודעות, או בשל אי הכרת החוק). העבירות הללו מכונות "עבירות מס טכניות". תחת הסוג השני, אשר אל הנאשמים בסוג עבירות זה מתייחסות הרשויות בחומרה, מסווגות עבירות שנעברו מתוך הידיעה והכוונה לבצע עבירה על החוק ולא להעביר לידי הרשויות את המס הכרוך בהן. העבירות הללו מכונות "עבירות מס מהותיות", בשל הכוונה המהותית לביצוע העבירה המצויה מאחוריהן.

 

סוגי עונשים על עבירות מס

הערה חשובה בפתח הדברים:

חשוב לציין, כי למרות מדיניות הענישה המחמירה בה נוקטות רשויות המס, בתי משפט מנסים לגלות התחשבות רבה ככל הניתן בנסיבות ביצוען של העבירות ובנסיבות האישיות הקיימות מאחורי נאשם בעבירות מס. לעיתים קרובות נתונים כעבר פלילי קיים או היעדרו, חומרתה של העבירה שבוצעה, חד פעמיותה (או התמשכותה) של העבירה, מצבו המשפחתי של הנאשם וקריטריונים נוספים מאפשרים לשופטים היושבים בדין לשרטט ככל האפשר קווים לדמותו של הנאשם, בבואם להחליט האם מדובר באדם תמים שטעה או במעלים מס סדרתי מתוחכם שסופסוף עתיד לבוא על עונשו. כאשר הנסיבות הנשקלות מצדיקות זאת, יוטלו על נאשמים בעבירות המס עונשים מקלים המתייחסים לנתוניו של הנאשם (למשל, קנס בסכום שידו של הנאשם משגת לשלם, עבודות שירות וכד'). אין זאת אומרת כי מדובר בעבירות אליהן מתייחסים הרשות המחוקקת והרשות השופטת בקלות דעת או בביטול, אבל הנחת היסוד היא כי מאחר ולא נעשו בכוונה פלילית להשמטת הכנסות או להעלמת מס, אין מדובר בעבריין סידרתי או מועד, אלא בחסר ידע, ולכן, נדרשת התחשבות במידת האפשר.

עבירות טכניות והענישה עליהן

תחת העבירות הטכניות ניתן למנות עבירות הפוגעות חובת הדיווח לרשות המסים (כאי הגשת דו"ח במועדו, אי הגשת הצהרת ההון נדרשת במועדו, אי ביצוע תיאום המס הנדרש או אי ניכוי מס במקור). לפני מספר שנים, פרסמה רשות המיסים הוראת ביצוע שחיזקה את הנוהל לפיו טיפול בעבירות מס טכניות (אשר נחשבות לעבירות השכיחות יותר) יתבצע על בסיס הטלת קנס מנהלי (קנס מנהלי – תשלום אותו רשאיות רשויות אכיפת החוק להטיל כחלופה להגשת כתב אישום). כלומר הקנס המנהלי יהפוך לפעולה הנפוצה, ואילו הגשת כתב האישום הינה האמצעי החריג. כתב אישום בעבירת מס טכנית יכול להסתיים במאסר בפועל לתקופה של עד ל-12 חודשים. אולם, במקרים בהם הנאשמים בעבירה ידאגו לתקן את הנעשה, העונש צפוי להיות קל יותר ועתיד להסתכם בקנס כספי ובעונש מאסר על תנאי.

עבירות מס מהותיות והענישה עליהן

את הדוגמאות לעבירות מס מהותיות ניתן למצוא בסעיף 220 לפקודת מס ההכנסה:
"220. אדם אשר במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה שהעלים, שהתכוון להעלים או שעזר להעלים, או שני הענשים כאחד; ואלו הן:
(1) השמיט מתוך דו"ח על פי הפקודה כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח;
(2) מסר בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבות;

(3) השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי הפקודה;
(4) הכין או קיים, או הרשה אדם להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף פנקסי חשבונות או רשומות;
(5) השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן;
(תיקון מס' 134) תשס"ג-2003
(6) הציג מסמך כוזב למשלם ההכנסה לצורך מניעת ניכוי מס במקור או הפחתתו."
ובסעיף 117 לחוק המע"מ:
"העברת נכסים בכוונה למנוע תשלום מס (תיקון מס' 6) תשמ"ו-1986 ת"ט תשמ"ז-1987
117א. (א) מי שהעביר את נכסיו לאחר בלא שהעביר את השליטה בהם, מתוך כוונה למנוע גביית מס שהיה חייב בו או שהוא עתיד להתחייב בו, ובמעביר שהוא חבר-בני-אדם – מי שהביא להעברה כאמור, דינו – מאסר שנתיים.
(ב) חילק אדם מנכסי חברה בין חבריה מתוך כוונה למנוע גביית מס שהחברה חייבת בו או שהיא עתידה להתחייב בו, דינו – מאסר שנתיים, ובלבד שאם הוטל קנס, לא יעלה סכום הקנס על סכום החוב."
בניגוד לעבירות הטכניות, בבואו לדון בעבירות מס מהותיות, בית המשפט הישראלי נוטה להחמיר בשנים האחרונות במדיניות הענישה שלו. פסקי דין רבים מציינים את העברות הללו כעבירות של הונאת האוצר אשר הפכו למכת מדינה, ולכן, על בתי המשפט מוטלת המשימה להילחם בהן ולשרשן באמצעות הטלת עונשי מאסר ממושכים וקנסות כספיים גדולים, אשר ירתיעו את מי שעתיד לעבור עבירות דומות. למרות זאת, גם כאן, תיקון המעוות והסרת המחדלים מהווה ככלי להפחתת העונש בצפוי. במקרים רבים, לאחר שהוסר המחדל הגיעו הנאשמים להסדר טיעון מקל שהסתיים בענישה בעבודות שירות. זאת, משום שעל פי דעתו של בית המשפט, הסרת המחדל מצמצמת את הנזק הנגרם לקופה הציבורית ואף מהווה אינדיקציה לכך כי חרטתו של הנאשם היא אמיתית.

בכל שאלה, פנו אלינו, משרד עורכי דין נסים את כהן-ניסן – עורכי דין לענייני מיסים.