תביעה על רשלנות רפואית
לא מעט מהלכים רפואיים מובילים לתוצאה עגומה, כזו שמובילה את המטופלים להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, וזאת כי עם כל המקצועיות לעיתים גם רופאים וגופים שונים עושים טעויות, ועל כן אם מגיע לכם פיצוי מאותם גופים, הרי שטוב לדעת שניתן להגיש תביעה ושאין חשש פן יוצאים למערכה ארוכה ובתומה מגלים שיש להוציא סכומים גבוהים מהכיס האישי (עקב הפסד), פשוט כי עו"ד שלוקח על עצמו את התביעה, נוהג לגזור את השכר מסך הפיצוי, משמע אם הוא חושב שאין סיכוי לנצח, הוא לא ימהר לקחת את התיק.
את מי תובעים?
החוק מגדיר רשלנות רפואית באופן הבא: מתן שירותים רפואיים לצד סטייה מרמת הזהירות הסבירה. בהנחה ואותה סטייה הובילה לנזק משמעותי, יש עילה להגיש תביעה על רשלנות רפואית. פה נחדד שהרשלנות הרפואית יכולה להתבצע ע"י רופא, אחות, רוקח, טכנאי רנטגן וכדומה, ואף לא רק אנשים פרטיים ניתן לתבוע, אלא גם את המוסד שבו אירע המקרה (בית החולים למשל) ואף את קופת החולים ומשרד הבריאות, כאשר לעיתים מתאפשר לתבוע בו זמנית מספר גופים. כיצד יודעים את מי לתבוע? מסתמכים על שיקול דעתו של עורך הדין.
הסיבה שמאחורי התביעה
תביעת רשלנות רפואית ניתן להגיש בגין מגוון נרחב של סיבות. כך למשל המקרה עשוי להיות מיוחס לאבחון שגוי של מחלה, אבחון מאוחר של מחלה, הענקת טיפול מיותר, טעות במינון התרופה, אי העברת סך המידע למטופל (כולל סיכונים ותופעות לוואי), ניתוחים רשלניים, אי עדכון ההורים בנוגע למצב העובר, אי העברת מידע רפואי בין הגופים הרפואיים ועוד. פה נחדד שאין זה משנה אם מדובר ברשלנות רפואית שנוגעת לניתוח לב פתוח או אם מדובר ברשלנות רפואית שנוגעת לניתוח קוסמטי, אלא כל מקרה דורש בחינה קפדנית.
דגשים חשובים
הרבה אנשים חוששים שהם קורבן של רשלנות רפואית אך מתקשים להוכיח זאת, ואף הרבה פעמים לאנשים נופל מאוחר מדי האסימון שהנזק שנגרם להם הנו תוצאה ישירה של הליך רפואי ועל כן חשוב לדעת שני דברים: עד מתי ניתן להגיש תביעה (מבחינת חוק ההתיישנות) ושתמיד קריטי להתייעץ עם עו"ד ייעודי לרשלנות רפואית, כאשר פה נציין שבעת בחירה של עו"ד יש לוודא שני דברים מהותיים: האחד שהוא מתמחה בדיני נזיקין וברשלנות רפואית בפרט ושנית שהוא מתמחה בנישה הספציפית שנוגעת למקרה שלכם, כך שמראש מגדילים את הסיכויים לצאת במשפט מנצחים.
עד מתי ניתן להגיש תביעה?
ציינו את חוק ההתיישנות, ועל כן נעצור לחדד ולהסביר עד מתי ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. ובכן באופן כללי מדובר בשבע שנים מהמועד שבו אירע האירוע הרשלני, אך פה נמצא מגוון מקרים חריגים. במה מדובר? ובכן כאשר הנפגע הנו קטין, הרי שחוק ההתיישנות מתחיל להיספר מהרגע שבו הילד חוגג 18, משמע אותו ילד יכול להגיש תביעה עד שימלאו לו 25 שנה. מדוע? כיוון שהרבה פעמים ההורים אינם מקשרים בין אירועים שקרו בילדות לבין נזקים שנגרמו לילד ובנוסף, חוק זה מאפשר לילד להגיש תביעה בעצמו, גם אם הוריו בחרו עבורו אחרת. עוד מקרה חריג מתייחס למצב שבו עובדות שהובילו לנזק המשמעותי התגלו הרבה לאחר הטיפול עצמו. אם זה המקרה, הרי שמרוץ ההתיישנות יתחיל מהרגע שבו התבהרו העובדות.
צעד אחר צעד – כך תגישו תביעה:
- איסוף תיעוד רפואי – השלב הראשון הנו לאסוף כל חומר רפואי שעשוי להיות קשור לטיפול, וזאת בכדי שיתאפשר להוכיח קשר ישיר בין הטיפול הרפואי לבין הנזק. פה נציין שחוק זכויות החולה מחייב את הגוף המטפל ואת המוסד הרפואי לתעד את התגלגלות הטיפול וכל מטופל רשאי לקבל לידיו העתק של הרשומה – כולל צילומים, תיק רפואי, גיליון אשפוז וכדומה. כמו כן, המוסד הרפואי מחויב לשמור את הרישומים הרפואיים (לפרק זמן מוגבל) ולעיתים יש לשלם על העתק מידע רפואי. מה צריך לאסוף? הפניות, סיכומי בדיקה, מינונים של תרופות, המלצות רפואיות, הליכים רפואיים, קבלות וכדומה.
- חוות דעת של רופא מומחה – על מנת להוכיח קיום של נזק רפואי משמעותי, דרושה חוות דעת רפואית, או לחלופין נדרש לצרף תעודת רופא לכתב התביעה. אי לכך חשוב ביותר לפנות אל רופא שמתמחה בנישה המדוברת, וזאת על מנת שיקבע שני דברים: האם התבצעה רשלנות רפואית ועד כמה חמור הנזק שנגרם. פה ראוי לדעת שני דברים נוספים: חוות דעת מקצועית כרוכה בהוצאה של כמה אלפי שקלים וכל עוד פונים אל עו"ד מקצועי שבקיא בנישה, ניתן לסמוך עליו שיפנה אל רופא מומחה מתאים.
- בחירה מושכלת של בית המשפט – תביעה בגין רשלנות רפואית ניתן להגיש בשני מוקדים, תלוי מהו סכום התביעה. כל עוד מדובר בתביעה אזרחית שעומדת על 2.5 מיליון ש"ח (מקסימום), הרי שיש לגשת אל בית משפט השלום, אך ברגע שסכום התביעה גבוה מכך, כבר יש לגשת לבית המשפט המחוזי.
עלויות
לצד העובדה שאפשרי להשיג פיצוי בגובה של עשרות אלפי שקלים, גם צריך להיות מוכנים להוציא כספים, ועל כן ראוי להתכונן לשלם על איסוף החומר הרפואי, חוות דעת רפואית, שכר טרחה של עו"ד (לרוב מגולם כאחוז מסך הפיצוי), אגרת בית משפט ולעיתים גם יש לשלם את הוצאות בית המשפט (בהנחה ויוצאים מופסדים). לסיום נציין שרוב התביעות מסתיימות באמצעות הסכמי פשרה, ורק חלק קטן מגיע לדיון בבית המשפט. כמו כן, ניתן להגיש קבילה או תלונה, אך אז לא יושגו פיצויים כספיים, אלא נטו הרתעה. האם זה מספיק? תלוי איזה סכום עומדים להשיג – תלוי מהי חומרת הפגיעה.