הכל אודות יחסי עורך דין-לקוח

ערכנו עבורכם מסמך המסביר את מהות היחסים ואת הכל אודות יחסי עורך דין לקוח, כשירות לציבור וככלי עזר, לכל פניה והתקשרות בנושא משפטי.

יחסי עורך דין לקוח הם בין היחסים המקצועיים המורכבים, אשר מחייבים אמון מוחלט של הלקוח בעורך דינו. יחסים אלה מוגדרים הן באתיקה המשפטית והן בחוקים ותקנות הנאכפים במלואם על ידי לשכת עורכי הדין בישראל ובמקרה הצורך אף בבית המשפט.

על מנת לקבוע ולאכוף את התקנות המיועדות, מתייחסת לשכת עורכי הדין לפני הכל למספר מבחנים אשר נועדו לקבוע האם בהתקשרות קיימים יחסי עורך דין לקוח:

  • יוזמת הפניה – בבחינת יוזמת הפניה קובעת כי על מנת שיתקיימו יחסי עורך דין לקוח הלקוח הוא שצריך לפנות מיוזמתו אל עורך הדין בבקשה לטיפול בעניינו ו/או לייצוג משפטי. בהמשך לפניה זו נדרשת גם האסמכתא כי עורך הדין נענה לפניה ולקח על עצמו את הטיפול בעניין האמור.
  • ייפוי כוח – מבחן נוסף לקביעת יחסי עורך דין לקוח הוא חתימת הלקוח על מסמך ייפוי כוח רשמי המסמיך את עורך הדין לפנות בעניינו לכל גורם אמור, ובהתאם לנוסח ולהתרות המוגדרים במסמך.
  • תמורה – האם בגין הטיפול המשפטי בענייני הלקוח זכה עורך הדין לתמורה כספית או אחרת, או שהוסכם בין השניים בהתקשרות חוזית על תמורה כזאת.
  • תיאום ציפיות – כחלק ממבחן היחסים במקרה הצורך יבחן המחוקק האם שני הצדדים התכנסו יחד לפגישת עבודה רשמית בה סוכמו העניינים בניהם.

כל אלו, יחד או בנפרד, אינם קובעים באופן חד משמעי קיום יחסי עורך דין לקוח, ועל מנת ללמוד הכל אודות יחסי עורך דין לקוח מלמדת גם פסיקת העבר וקובעת פרמטרים ברי השפעה נוספים, וזאת לצד האמירה כי כל מקרה המוטל בספק על ידי מי מהצדדים או גורם אחר ייבחן לגופו.

בין הפרמטרים המרחיבים את יריעת המבחן:

  • מבחן הזהות – האם זהות הלקוח ידועה לעורך הדין. ניתן למצוא מקרים בהיסטריה המשפטית בהם עורך הדין גויס ונשכר על ידי בן משפחה/מכר או אחר לטובת טיפול בעיין כזה או אחר של צד שלישי ולמרות שהעניק שירות משפטי מלא במקרי אלה קשה לקבוע קיום של יחסי עורך דין לקוח.
  • אופי השירות – האם השירות שסיפק עורך הדין ללקוח הוא שירות משפטי גרידא המוסמך להינתן על ידי עורך דין מוסמך בלבד. לשאלה זו נדרש בית המשפט לא אחת כאשר במקרים מסוימים נפסל קיום הקשר האמור כאשר הסתבר כי עורך הדין סיפק שירותי ייעוץ בנושאים כלכליים, בנושאי נדל"ן ואחרים – כאשר למרות שעורך הדין סיפק את השירות מניסיונו וידיעותיו הנרחבות מדובר בשירות היכול להינתן על ידי בעלי מקצוע אחרים ואינו בלעדי לעורך דין.
  • ערוצי האינפורמציה – האם המידע אשר שימש את עורך הדין לטיפול בתיק ובעניים הגיע מן הלקוח או בדרכים אחרות. ערוץ זה עולה לא אחת כאשר עולה השאלה לשימוש במידע ותוך בחינת מחויבות עורך הדין לחיסיון כלפי לקוחו.

כאמור, כל הפרמטרים שצוינו לא חייבים להתקיים כמקשה אחת על מנת להגדיר כחוק יחסי עורך דין לקוח, ומערכת המשפט בוחנת ומכירה ביחסי התקשרות בנסיבות שונות הסותרות סעיף זה או אחר מאלו שצוינו. לצורך הדוגמא למרות הדרישה לתמורה בין הצדדים, החוק מכיר בזכותו של עורך הדין להתנדבות, בעמותות וארגונים המספקות לציבור שירותים משפטיים ללא עלות ובתמורה הניתנת על ידי צד שלישי, ולא תפסול קיום של יחסי עורך דין לקוח בשל כך. בדומה לכך גם מבחן יוזמת ההתקשרות היה ונעשה על ידי עורך הדין בנסיבות כאלה ואחרות, לא יהווה עילה לפסילה במידה והתקיימו מבחנים מחייבים אחרים.

יחסי עורך דין לקוח יעמדו למבחן כאשר מי מהצדדים יכפור בהם, הן בשל אי הסכמה אודות תשלום ותמורה והן בבחינת מחויבות עורך הדין כלפי הלקוח. אותה מחויבות באה לידי ביטוי בהתנהלות ומגבלות אתיות וחוקיות כאחד, להן כפוף עורך הדין.

כלל חובות עורך הדין במסגרת יחסי עורך דין לקוח נשענות על המחויבות לייצג נאמנה, במקצועיות ובמסירות את לקוחותיהם, וזאת תחת שמירה על חוקי המדינה.

עורך הדין מחויב לשקיפות ויושרה כלפי לקוחו, ולא יסתיר ממנו מידע רלוונטי לעניינו, הן באופן ישיר והן באופן עקיף.

חשיבות מערכת יחסי אמון בין עורך הדין ללקוח היא מכרעת ועל כן מוגדר באופן ברור תחת החוק חיסיון יחסי עורך דין לקוח. חשוב לציין כי חוק זה בא להגן על הלקוח ולאפשר לו חשיפה ושקיפות בפני עורך דינו, ויחד עם זאת מסויג ואינו פתח להכשיר התנהלות בלתי חוקית עתידית.

ניגוד אינטרסים – עם ההתקשרות והדרת יחסי עורך דין לקוח לא יבצע עורך הדין כל פעולה או התקשרות אשר תעמוד בניגוד לאינטרסים של לקוחו. עורך דין מייצג אינו רשאי לייצג או לייעץ משפטית לצד שמנגד, והחלטה בין שני צדיים לשכור עורך דין משותף מתאפשרת תוך תיאום ציפיות לאופי השירות (גישור, עריכת הסכם משפטי, טיפול בבירוקרטיה) ובכל מקרה לא תכלול ייצוג של מי מהצדדים כנגד האחר במוסדות החוק והמשפט.

על פי עיקרון זה עורך דין המייצג קבלן אינו רשאי לייצג את רוכשי הדירות בפרויקט, ובהתנהלות מולם יובהר כי מדובר בעורך הדין המייצג את האינטרסים של הקבלן ומוסמך לטפל עבור הרוכשים בענייני רישום הנכס בלבד. בהתקשרות כזאת מומלץ לרוכש לפנות לעורך דין פרטי מטעמו, לבחינת החוזה ובמקרה הצורך לייצוג במשא ומתן ועריכת החוזה מחדש.