עורך דין מע"מ

עבירות מע"מ אלו הן עבירות שיכולות להיות טכניות ממש, עבירות שהעובר עליהן כלל אינו עושה אותן מתוך כוונה פלילית. מנגד ישנן העבירות אשר המטרה הברורה שלהן היא התחמקות מתשלומי המס. ננסה להבין מה למעשה נחשב לעבירת מע"מ ולאילו סיכונים נחשף העבריין מבחינה חוקית ומהענישה העתידית המאיימת עליו בעקבות כך.

לפני הכול נגדיר את סוגי העבירות.

עבירות מע"מ טכניות – מה הן?

תחת הכותרת של עבירות מע"מ טכניות אפשר למנות את העבירות מהסוגים הבאים:

  • סירוב למסור מידע, מסמכים, פנקסי קבלות וכדומה אותם חייב הנישום למסור לאחר שהוא נדרש לכך.
  • אי התייצבות לחקירה או סירוב התייצבות לאחר דרישה.
  • מסירת מידע שגוי או שאינו מדויק ללא נימוקים סבירים לכך.
  • הוצאה של חשבוניות מס תחת איסור או ללא זכות.
  • אי הגשת דו"חות במועד הנדרש.
  • ניהול לא תקין של רשומות או של פנקסי חשבונות.
  • אי רישום תגמולים.
  • אי הנפקת חשבוניות מס.
  • הוצאת חשבוניות מס ללא ביצוע תשלומי המס הכלולים בחשבונית עד למועד הנדרש.

מי מגיש את התביעות בגין עבירות מהסוג הזה?

תובעי מע"מ היושבים בתחנות מע"מ הפזורים בערי הארץ, הם אלו אשר מנהלים את המעקב אחר הדוחות המוגשים ומתפקידם גם להגיש כתבי אישום בהתאם לעבירות השונות בגין ניהול לא תקין מבחינה חוקית.

הענישה בגין עבירות מע"מ טכניות עומדות כיום על פי חוק על מאסר של שנה. מגמת הענישה אמנם משתנה בהתאם לנסיבות ובבית המשפט נבדקים כתבי האישום בהתאם למחדלים כאשר במקרים אשר בהם אלו לא הוסרו הרי שעבריין המע"מ יהיה צפוי לענישה הכוללת מאסר בפועל.

במקרים אשר בהם המחדלים כן יוסרו הרי שהענישה תהיה פחות מחמירה והוא יכלול מאסר על תנאי ותשלום קנס, במקום המאסר בפועל. ברור כי בשלב כזה, ייבחנו פרמטרים רבים בעניינו של הנאשם עד אשר ייקבע עונשו הסופי.

עבירות מע"מ מהותיות – מה הן?

עבירות מע"מ מהותיות אלו הן עבירות אשר אותן עובר הנאשם מתוך כוונה תחילה כאשר יש לו רצון לבצע את העבירה והוא עובר עליה ביודעין.

תחת כותרת זו של עבירות מע"מ מהותיות נכללות העבירות הבאות:

  • מסירת מידע כוזב.
  • מסירת מסמכים עם ידיעות כוזבות.
  • הוצאה של חשבוניות מס או מסמכים הנראים כאותנטיים כאשר אין עסקה מאחוריה או שאין התחייבות לבצע עסקה.
  • ניכוי מס תשומות ללא מסמך כפי שנדרש על פי חוק.
  • מתן הרשאה לאחר להכין רשומות כוזבות או פנקסי חשבונות כוזבים.
  • זיופים או הסתרות.
  • השמדת מסמכים או פנקסים שדרושים לניהול הנכון.
  • שינוי פנקסים או רישומים נדרשים.
  • התחמקות מתשלום מס על ידי תחבולות או מרמה.

עבירות המע"מ מהסוג הזה הן עבירות נפוצות במיוחד בתחום של הפקת חשבוניות מס פיקטיביות.

מי מטפל בעבירות המע"מ המהותיות?

העבירות המהותיות של מע"מ הכוללים ניכוי תשומות שלא כדין, דוחות כוזבים, הפצת חשבוניות פיקטיביות, ניכוי חשבוניות פיקטיביות, כל אלו ועוד מוגשים על ידי המחלקה המשפטית של מע"מ כאשר ברוב המקרים זה יהיה על ידי המחלקה לתיקים מיוחדים של מע"מ הממוקם בתל אביב.

על פי הקבוע בחוק, העונש על עבירות המהותיות הוא מאסר של עד חמש שנים כאשר מדובר בנסיבות רגילות. בנסיבות מחמירות יכול העונש להגיע עד שבע שנות מאסר.

זומנת לחקירה או מעצר, מה הצעד הבא?

בטרם מוגש כתב אישום נגד אדם אשר עבר עבירות מע"מ, נקרא הנישום לחקירה במשרדי רשות המיסים. ישנם מקרים אשר בהם ייעצר הנישום לצרכי חקירה.

זה השלב אשר בו כדאי לפנות ולהיוועץ בעורך דין.

חשוב לזכור כי מדובר למעשה בזכות בסיסית וחוקית של כל אחד להיפגש ולהיוועץ בעורך דין כבר בשלב החקירה וכמובן גם בשלב המעצר. זאת על מנת לשמר על זכויותיו הבסיסיות של הנחקר או של העצור ולמנוע את הפערים אשר נוצרים לא פעם בין יחסי הכוחות של הנחקר מול החוקרים.

מונעים את פתיחת הליכי החקירה וההליכים הפליליים

חשוב לדעת כי ישנם מקרים רבים אשר בהם ניתן למנוע מראש את פתיחתם של הליכי החקירה כמו גם את ההליכים הפליליים השונים כאשר את זה אפשר לעשות בעזרתו של עורך דין מנוסה ומקצועי אשר מכיר היטב את התחום של עבירות מע"מ על כל מה שכרוך בכך.

ברור כי תמיד עדיף למנוע מראש את ההליכים הפליליים ולסגור מראש את התיקים עוד בטרם הם נפתחים או גוררים את הנישום להליכים סבוכים וכואבים.

אך כאמור לצורך כך יש לפנות בהקדם האפשרי אל הכתובת הנכונה על מנת להסדיר את כל הענייניים במהירות.

ערעורים בתיקי מע"מ

גם לאחר שכבר הוגש כתב אישום, זה עדיין לא סוף פסוק. יש בהחלט מה לעשות על מנת להחזיר את הגלגל לאחור.

ברור כי לצורך הגשת הערעור יש לפנות אל עורך דין שידע לבצע את המשימה בצורה הטובה ביותר.

מתי מגישים את הערעור?

את הערעור הפלילי מגישים על הרשעתו של הנאשם או על חומרת העונש שהוטל עליו במשפט הפלילי לאחר שכבר ניתן גזר הדין בתיק הפלילי אשר הוגש נגד הנאשם מטעם המדינה. גם הנאשם וגם התביעה רשאים לערער תוך 45 יום מעת מתן גזר הדין. הערעור יוכל להיות על הכרעת הדין וייקבע האם הנאשם אכן אשם או לא. כמו כן יכול גזר הדין להיות על הכרעת הדין וייקבע האם העונש אכן יוטל בסופו של יום.