אני קורבן של רשלנות רפואית – מה עכשיו?

רשלנות רפואית – את מי אפשר לתבוע?

הגדרה של רשלנות רפואית כפי האמור בחוק – סטייה מרמת זהירות סבירה בעת מתן שירותים רפואיים. במידה וניכר מתוצאת הטיפול הרפואי כי הייתה סטייה כלשהיא, ניתן להגיש תביעה על רשלנות רפואית. כדאי לדעת, כי הרשלנות הרפואית יכולה להתבצע על ידי כל נותן שירות בתחום. גם אם מדובר ברופא מומחה, באחות רפואית ואפילו ברוקח שעובד בבית מרקחת או בטכנאי רנטגן. כמו כן, ניתן לתבוע גם את המרכז הרפואי בו התבצע הטיפול ואשר בו אירע המקרה הרשלני כגון בית החולים, קופת חולים ואפילו את משרד הבריאות. הכול על פי שיקול דעתו המקצועי של עורך הדין.

מתי ניתן להגיש תביעה על רשלנות רפואית?

קיימות עילות שונות בגינן ניתן להגיש תביעה על רשלנות רפואית. לדוגמא, כאשר מומחה נותן חוות דעת שגויה על תוצאת בדיקה, על אבחון שגוי או מאוחר של מחלה, ניתן לתבוע רופא על מתן טיפול מיותר או על טעות בקביעת מינון תרופתי, אי העברת מידע מדויק ומלא למטופל או בין גופים רפואיים שונים, ביצוע ניתוחים רשלניים או הסתרת מידע מהורים לגבי מצבו של עובר ועוד. כמו כן, חשוב לזכור כי אין הבדל בין רשלנות בנוגע לטיפול קוסמטי או ברשלנות רפואית הקשורה לניתוח מסובך, אלא כל מקרה נבדק לגופו ואם ניכר מהתוצאה שהייתה רשלנות, ניתן להגיש בגינה תביעה.

כיצד מוכיחים כי נפלו קורבן לרשלנות רפואית?

מטופלים רבים חוששים כי הם נפלו קורבן לרשלנות רפואית, אך אין להם את הכלים להוכיח זאת ולעיתים אף מקשרים מאוחר מידי כי הנזק שנגרם להם הינו תוצאה של הטיפול הרפואי שקיבלו או של הליך רפואי כלשהו. על כן, מיד כאשר עולה החשד, כדאי להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום תביעות רשלנות, להציג לו את מהלך הטיפול ואת הנזק שנגרם ולקבל ממנו חוות דעת על המקרה וכמובן להתייעץ אתו האם וכיצד יש להגיש את התביעה.

חוק התיישנות לגבי הגשת תביעות רשלנות

כמו בכל תחום, גם בתחום הרשלנות הרפואית שייך חוק ההתיישנות. חוק ההתיישנות קובע כי ניתן להגיש תביעות בגין רשלנות רפואית אך ורק תוך שבע שנים מאז שקרה המקרה. אבל, כמו בכל חוק, יש את היוצא מן הכלל ואת המקרים החריגים. כאשר מדובר ברשלנות רפואית מתייחס החוק רק לנפגעים שעברו את גיל 18. לאור זאת, קטינים שנפגעו יכולים להגיש תביעה למשך 7 שנים מיום הולדתם ה-18. זאת מדוע? מכיוון שפעמים רבות לא מקשרים ההורים בין מקרים שהתרחשו בילדות לבין נזקים שהתגלו בגיל מאוחר יותר. כמו כן, במידה שהורים אינם מעוניינים להגיש תביעה בגין טיפול רשלני בילד, יכול הילד בעצמו להגיש אותה עד שימלאו לו 25. בנוסף, יכול להיות מצב בו עובדות מסוימות בנוגע לטיפול התגלו רק כעבור זמן ממושך מזמן סיום הטיפול, הרי שמרוץ ההתיישנות יתחיל רק כאשר יבהירו את כל העניינים.

שלושה שלבים עיקריים בהגשת תביעת רשלנות

כאשר פונים להגיש נגד גוף רפואי תביעה על רשלנות רפואית, יש לעשות זאת בצורה מושכלת ולאסוף את הראיות ואת התיעוד בצורה מסודרת וברורה. על מנת למנוע הסתבכות, נפרט את שלושת השלבים העיקריים בהגשת תביעת רשלנות:

  1. איסוף תיעוד רפואי – השלב הראשון והחשוב ביותר הוא כמובן ההוכחות. בכדי שניתן יהיה להוכיח כי קיים קשר ישיר בין הטיפול הרפואי לבין הנזק שנגרם כתוצאה ממנו, יש לאסוף ולהציג בפני בית המשפט את התיעוד של הטיפול הרפואי שניתן לניזוק. חשוב לדעת, כי חוק זכויות החולה מחייב את המוסד הרפואי ואת הגוף המטפל לתעד בצורה מפורטת את כל מהלך הטיפול וכמובן שהמטופל רשאי לבקש לראות את התיעוד ואף לקבל לידיו את התיק הרפואי שלו. התיק הרפואי חייב לכלול את גיליון האשפוז, צילומים שהתבצעו למטופל, חוות דעת וכדומה. מה שכן, יש לאסוף את כל החומר הנלווה שאינו כלול בתיק כמו הפניות, המלצות רפואיות, הליכים, סיכומי בדיקה, מינוני תרופות וכדומה.
  2. קבלת חוות דעת מרופא מומחה – יש לפנות אל רופא מומחה על מנת שייתן חוות דעת מקצועית כי הנזק שנגרם למטופל קשור לטיפול רפואי רשלני. על כן, חשוב לפנות לרופא שמתמחה בתחום הרפואי הספציפי על מנת שיוכל לקבוע האם הנזק אכן נגרם כתוצאה מאותו טיפול רפואי וכן כדי שיקבע עד כמה חמור הנזק שנגרם. מה שכן, כדאי לזכור כי חוות דעת ממומחה כרוכה בהוצאה כספית גבוהה אך כאשר מסתייעים בעו"ד טוב, ניתן בהחלט לסמוך עליו שיפנה אל גורם הרפואי המקצועי ביותר.
  3. בחירת בית משפט – תביעות בגין רשלנות רפואית מתחלקות לשני סוגים – תביעות אזרחיות שעומדות על סכום של עד 2.5 מיליון ₪, שיש להגיש בבית המשפט השלום ותביעות אזרחיות שעוברות את הסכום של 2.5 מיליון ₪, שאותן יש להגיש בבית המשפט המחוזי.

תביעת רשלנות – האם זה משתלם?

לפני שמגישים תביעת רשלנות, חשוב לזכור כי לא תמיד זה משתלם. ואם מפסידים, יהיה צורך לשלם את הוצאות המשפט. כמו כן, לא תמיד ניתן להשיג פיצוי כספי גם כאשר מגישים תביעה.